מאירה רון (שפירא)

תעודת זהות
שנת לידה: 7/1/1940

מאירה רון (שפירא)

עיר וארץ לידה: קיבוץ שער הגולן, ישראל.שמות ההורים: פולו (רפאל), שרה.

שמות האחים: חגי, אדם.

בבית הראשון שגרנו בו קצת לפני מלחמת השחרור, גרנו בקומה שנייה בבניין של 2 קומות בכל קומה 4 דירות. בבית הזה השירותים היו בחוץ והיינו צריכים לצאת החוצה בשביל ללכת לשירותים, המקלחת גם הייתה משותפת לכל הקיבוץ, בחורים לחוד, ובחורות לחוד.

השכונה

השכונה: היה שטח גדול שבו היו בתי הילדים,  בתוך השטח היה גם ספרייה, גן ירק, משק וחדר אוכל של ילדים. בצד השני היו הבתים של חברי הקיבוץ, חדר האוכל וכל המבנים הציבוריים. לילדים היו חיים משלהם, קראו לזה חברת ילדים. 

ילדות בקיבוץ

קיבוץ שער הגולן

בקיבוץ אנו הילדים גרנו בבית ילדים, היינו בגן 15 בנים ובנות, וכל 4 ילדים גרו בחדר, הבית ילדים היה שורה של חדרים ובצד הייתה כיתה. היו גם שירותים ומקלחות. היה גם חדר אוכל של הילדים שהיה רק לילדים ולא להורים. ההורים שלנו אכלו בחדר אוכל של המבוגרים, אחרי שגמרנו ארוחת ערב היינו הולכים לחדר אוכל ומחפשים את הורינו, היינו יושבים אתם ואוכלים עוד פעם עם ההורים. באחד הימים נכנסתי לחדר האוכל של המבוגרים ורצתי לחפש את אבא שלי, יושבים 50 חברי קיבוץ אז רצתי בטעות לאיש אחר וחיבקתי אותו ונישקתי אותו, אז הוא הסתובב והבנתי שזה היה חיים קורמן שזה חבר קיבוץ שעבד עם אבא שלי במטע בננות שהיה מאוד דומה לאבי, בעיקר הקרחת.

נעורים
תנועת נוער- היינו בשומר הצעיר, בזמן שלנו נכנסנו לתנועה בכיתה ה'.

לקבוצה שלנו קראו תומר, היו 2 פעולות בשבוע: פעולה אחת בכיתה עיונית ופעולה אחת היינו בחוץ,למדנו להדליק אש ועסקנו במחנאות. בכל קבוצה היו 18 ילדים, בכל קבוצה היינו מחולקים לגיליים.

בת מצווה 
את בת המצווה שלי עשיתי עם כל הכיתה באופן מרוכז.

למדנו נושאים שקשורים לקיבוץ, לא על רקע דתי, על שותפות, על חיי חברה, איך להיות בן אדם מועיל בחברה, ולא קראנו מהתורה. כולם קיבלו תיק מעור גדול חום בשביל כל הדברים שלנו, קיבלנו את זה מהקיבוץ. האירוע היה בבית הספר בכיתה.

כל הכיתה השתתפה, הבנים והבנות, המורים והמורות, ואחר כך הייתה מסביבה לילדים ולהורים.

בגיל 12 סיימנו כיתה ו', עלינו למוסד החינוכי שקראו לו בקעת כינרות,

היו בו 2 קיבוצים: שער הגולן ובית זרע וחוץ מזה ילדי חוץ: מטבריה, תל אביב, הרבה עולים חדשים, בא אלינו ילד מארגנטינה שלא ידע בכלל עברית.

למדנו שם הומניסטיקה ריאליסטיקה: בהומניסטיקה למדנו תנ''ך, היסטוריה של ארץ ישראל ושל העולם וספרות. בריאליסטיקה למדנו מתמטיקה, פיזיקה, כימיה. חוץ מזה למדנו בקבוצות אנגלית. המוסד החינוכי היה חיי חברה עצמיים, אחרי הלימודים עבדנו כל יום שלוש שעות, משתיים עד 4 וחצי.

צבא

אני שיתרתי בחיל האוויר, עברתי קורס מאוד רציני שנקרא ט.ב.ה: טכני, ביטחון, הצלה. בקורס טיפלנו בציוד של מטוס סילון, היינו צריכים לבדוק את כל הציוד של המטוס ושל הטייס. היינו עולות למטוס ובו טיפלנו במצנחים, מצנחים שצונחים איתם ומצנחים שהמטוס עוצר איתם. הייתי בבסיס חיל האוויר ברמת אביב, למשך שנתיים, חצי שנה עברתי קורס, שנה הייתי בבסיס רמת אביב ועוד חצי שנה בתל נוף.

היכרות ונישואים
בגיל 15 במוסד החינוכי הכרתי בקיבוץ שער הגולן בחברת נוער נער בשם רחמים פרדו שהיה בן 14, ההיכרות הובילה לחברות והפכנו להיות ''זוג''.  אני הייתי במוסד החינוכי ורחמים היה בחברת נוער שנקרא ''אורן'' בשער הגולן. התחלנו להיפגש באמצע הדרך, הוא היה רוכב משער הגולן על אופניים, ואני מהמוסד החינוכי, והיינו באמצע הדרך משאירים את האופניים והולכים לטייל. כשהייתי באה בסופי שבוע בשער הגולן היינו נפגשים בבית של הורי.

מאירה ורחמים רון

בצבא היינו חברים אבל כל אחד היה במקום אחר, רחמים היה בנח''ל בקיבוץ יד מרדכי, ואני הייתי בתל נוף בחיל אוויר, חיכיתי לקורס ט.ב.ה (טכני בטחון הצלה) טיפול בציוד מטוסים וציוד סילוני. כשהגיע יום שישי כל הבנות היו חוזרות הביתה. אני הייתי חוזרת כל הדרך בטרמפים והחברות ביני לבין רחמים הלכה והתהדקה. לקראת סוף הצבא קיבוץ שער הגולן הציעו לי לצאת ללימודים למורה להתעמלות.

לקראת סוף הצבא קיבלנו חדר משפחה ועברנו לגור ביחד. בחדר המשפחה באה ההחלטה להתחתן.

ביוני 1961 נערכה החתונה כשבחתונה התחתנו 6 זוגות. על הדשא במרכז הקיבוץ נערכו עשרות שולחנות, היה קיבוד ויין ובמרכז הייתה הופעה שבא נגנו ושרו את השיר '' כאן ביתי אל מול גולן''. בשיר זה רחמים רקד ריקוד סולו עם בת זוג שרקדה אתו, אחרי זה ביקשו מהם בכל הופעה לרקוד את הריקוד הזה. בסוף ההופעות היו ריקודי וולס ואני ורחמים רקדנו ביחד.

מטע בננות בקיוץ שער הגולן

מהצבא ועד היום

אחרי שנה וחצי בצבא הציעה הקיבוץ לסבתא לצאת ללימודי חינוך גופני, כדי לעשות זאת סבתה השתחררה והתחתנה עם סבא רחמים. אחרי הלימודים סבתא לימדה חינוך גופני בחברת הילדים בשער הגולן ובמוסד החינוכי לבנות. שנה אחרי שהתחילה ללמד, ב-1963 סבתא נכנסה להיריון אך עדיין המשיכה ללמד. אחרי תשעה חודשים נולד אבא שלי, ליאור. כשאבא היה בן תשעה חודשים עזבה המשפחה את הקיבוץ ועברה לרמת גן, כשאבא היה בן שלוש עברו לרמתיים, שם סבתא גרה עד היום. ב-1969 נולד דודי גיל, וב-1967 נולד דודי השני זוהר. סבתא מלמדת התעמלות עד היום. עד שיצאה לפנסיה, לימדה חינוך גופני בשני בתי ספר-רגיל וחינוך מיוחד ותמיד לימדה גם קבוצות של נשים. מאז שיצאה לפנסיה סבתא מלמדת התעמלות בונה עצם בהוד השרון לנשים מבוגרות.